אחד מסימני חג פורים הוא המנהג להתחפש לדמויות שונות ומשונות. מנהג קדמון להתחפש כזכר לאמור במגילה "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם" 
הרחבה לטעם המנהג אפשר למצוא בספרו של הרב אליעזר קשתיאל "בכל לבבך" שבו הוא מביא את דברי רבי צדוק הכוהן מלובלין הנוגעים ערך ההתחפשות.
הרבנית דבורה רוזנברג


בספר יצירה האות קו"ף משויכת לחודש אדר. מהי תכונתו הבולטת של הקוף? הקוף מוכר כחקיין המחקה את הנהגתו של האדם. בדרך כלל תחפושת וחיקוי נתפסים בתודעתנו כדברים שליליים, מכיוון שאנו רואים בחיקוי עשייה שאינה מבטאת את האמת והאותנטיות של החקיין.
חשוב לדייק ולהבהיר שלא כל חקיינות היא שלילית. ישנה גם חקיינות חיובית: במסכת שבת (קד ע"א) הגמרא מבארת את משמעות האותיות, וביחס לאות קו"ף נאמר שם: "קוף –קדוש", כלומר הגמרא מזכירה שישנה קופיות-חקיינות קדושה. 

מהי ה"קופיות" הקדושה?
כאשר האדם מבקש להתעלות למדרגה שהיא מעבר למדרגתו העכשווית, בתחילת דרכו עליו לסגל לעצמו מעשים, דיבורים ומחשבות שאינם ביטוי אמיתי למדרגתו העכשווית. ההנהגה החדשה, שבשלב זה נתפסת כהתחפשות וכחקיינות של המדרגה הגבוהה ממדרגתו, הכרחית: בעזרתה הוא הולך וקונה אט-אט את המדרגה החדשה. בתחילת הדרך היא אכן "תחפושת" אך לאחר תהליך של לימוד והפנמה, המדרגה החדשה הופכת להיות מדרגתו שלו ממש.
זה חלק ממשמעות הציווי שציוותה אותנו התורה "ללכת בכל דרכיו"… נקרא המקום רחום אף אתה היה רחום; הקדוש ברוך הוא נקרא חנון אף אתה היה חנון… נקרא המקום צדיק אף אתה היה צדיק; נקרא המקום חסיד אף אתה היה חסיד.."(ספרי דברים פרשת עקב פיסקא מט).
חקיינות כזו היא חקיינות קדושה: דרכה אנו מטפסים ועולים מדרגה אחרי מדרגה כלפי מעלה וזוכים להידבק בה". זו המהות של אותו "קוף קדוש". 

בדרך דומה מבאר הרב קוק בספרו "ריש מילין" (ספר שבו הוא מנתח בדרך ייחודית סודית היונקת מתורת הנסתר את אותיות הא-ב) את משמעות האות קו"ף: "הקופיות הרעה היא ההריסה של החיקוי, שאינה לפי התוכן, העניין… והקופיות הקדושה המעולה ומפליאה, מתחילה מהתנסחות שבלונית, ועולה ובאה, מתגדלת ומתרוממת עד לכדי חידור פנימי פנימיות, מקור קודש קודשים".
ועוד מובא שם: "הקו"ף, מורה על תכונת החיקוי המצויר בקוף לגבי אדם, שיש בו יסוד קודש, להיות האדם וכל מדרגה של מציאות שוקקים להתדמות לצד עילאה, ובזה הם מתרוממים ומשתגבים… יכולה היא ההתחקות הטהורה, שרעיון אצילי שרוי בתוכה, להעלות ירודים גם מתהומי מטה אל מרומי הקודש, קוף קדוש".

החקיינות החיובית היא צעד שאדם עושה מתוך שאיפה לגדול ולהתקדש. הדוגמה שהוא מאמץ לעצמו נועדה להובילו אל השינוי וההתקדשות הנכספים. לנגד עיניו עומדת הדמות שהוא רוצה להיות. הדמות הזאת עדיין איננה חיה, קיימת ופועלת בתוכו, אבל מתוך היוזמה והמאמץ לקנות את מידותיה ואת דרכה, נוצר שינוי פנימי אמיתי. היכולת לרכוש הרגלים ואופי אחר טמונה בנו. אם נוציאה מן הכוח אל הפועל נוכל לחולל שינוי, להתעלות ולהתרומם.

גם בדרכי בניין הבית והמשפחה, בחינוך האישי ובחינוך ילדינו, עלינו ללמוד את יכולת "ההתחפשות" החיובית, "הקופיות הקדושה", תחילה נציב לנגד עינינו את דמויותיהם של אבותינו ורבותינו, את דרכי חייהם, חינוכם והנהגתם עם עצמם, משפחתם וסביבתם; ומתוך ההתבוננות באידיאל – נסגל לעצמנו אט-אט את תכונותיהם ודרכם. בתחילת הדרך נחוש שאנו צועדים בדרך שאינה מבטאת באופן מלא את אישיותנו בהווה, אך מתוך אמונה וסבלנות בסגולתה של הדרך שאימצנו לנו, נרכוש את דרכם ונעצב את דמותנו לאור דמותם.

דמותנו שלנו תהפוך להיות שלמה יותר ומרוממת יותר – "ומה הוא רחום, חנון וחסיד" נזכה אף אנו להיות רחומים, חנונים וחסידים.

סגירת תפריט